| לַמְנַצֵּחַ עַל־מָחֲלַת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃ | |
| אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים; הִשְׁחִיתוּ, וְהִתְעִיבוּ עָוֶל, אֵין עֹשֵׂה־טוֹב׃ | |
| אֱלֹהִים, מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל; דֹּרֵשׁ, אֶת־אֱלֹהִים׃ | |
| כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב; אֵין, גַּם־אֶחָד׃ | |
| הֲלֹא יָדְעוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם; אֱלֹהִים, לֹא קָרָאוּ׃ | |
| שָׁם פָּחֲדוּ־פַחַד לֹא־הָיָה פָחַד כִּי־אֱלֹהִים, פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ; הֱבִשֹׁתָה, כִּי־אֱלֹהִים מְאָסָם׃ | |
| מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ; יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃ |