| לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים; הִשְׁחִיתוּ, הִתְעִיבוּ עֲלִילָה, אֵין עֹשֵׂה־טוֹב׃ | |
| יְהוָה, מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל־בְּנֵי־אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל; דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים׃ | |
| הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב; אֵין, גַּם־אֶחָד׃ | |
| הֲלֹא יָדְעוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם; יְהוָה, לֹא קָרָאוּ׃ | |
| שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד; כִּי־אֱלֹהִים, בְּדוֹר צַדִּיק׃ | |
| עֲצַת־עָנִי תָבִישׁוּ; כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ׃ | |
| מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ; יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל׃ |