| וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמֹר׃ | |
| קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה; וִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת־הַקְּרִיאָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ׃ | |
| וַיָּקָם יוֹנָה, וַיֵּלֶךְ אֶל־נִינְוֶה כִּדְבַר יְהוָה; וְנִינְוֵה, הָיְתָה עִיר־גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים, מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃ | |
| וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר, מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד; וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר, עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת׃ | |
| וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים; וַיִּקְרְאוּ־צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים, מִגְּדוֹלָם וְעַד־קְטַנָּם׃ | |
| וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל־מֶלֶךְ נִינְוֵה, וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ, וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו; וַיְכַס שַׂק, וַיֵּשֶׁב עַל־הָאֵפֶר׃ | |
| וַיַּזְעֵק, וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה, מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר; הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל־יִטְעֲמוּ מְאוּמָה, אַל־יִרְעוּ, וּמַיִם אַל־יִשְׁתּוּ׃ | |
| וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם׃ | |
| מִי־יוֹדֵעַ יָשׁוּב, וְנִחַם הָאֱלֹהִים; וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד׃ | |
| וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה; וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים, עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת־לָהֶם וְלֹא עָשָׂה׃ |