Дорогие друзья! Наша книга по новозаветной текстологии уже вышла, и ее можно приобрести. Детали здесь
Главная » Библия » Еврейский Танах (на еврейском языке) » שמואל ב (Вторая книга Царств)
| וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־נָתָן אֶל־דָּוִד; וַיָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר וְאֶחָד רָאשׁ׃ | |
| לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה מְאֹד׃ | |
| וְלָרָשׁ אֵין־כֹּל, כִּי אִם־כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם־בָּנָיו יַחְדָּו; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי־לוֹ כְּבַת׃ | |
| וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל, לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא־לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת־כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו׃ | |
| וַיִּחַר־אַף דָּוִד בָּאִישׁ מְאֹד; וַיֹּאמֶר אֶל־נָתָן, חַי־יְהוָה כִּי בֶן־מָוֶת, הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת׃ | |
| וְאֶת־הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם; עֵקֶב, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַל אֲשֶׁר לֹא־חָמָל׃ | |
| וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ; כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל׃ | |
| וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת־בֵּית אֲדֹנֶיךָ, וְאֶת־נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ, וָאֶתְּנָה לְךָ, אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה; וְאִם־מְעָט, וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה׃ | |
| מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת־דְּבַר יְהוָה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינוֹ (בְּעֵינַי), אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב, וְאֶת־אִשְׁתּוֹ, לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה; וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ, בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן׃ | |
| וְעַתָּה, לֹא־תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד־עוֹלָם; עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי, וַתִּקַּח, אֶת־אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה׃ ס | |
| כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ, וְלָקַחְתִּי אֶת־נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ, וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ; וְשָׁכַב עִם־נָשֶׁיךָ, לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת׃ | |
| כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר; וַאֲנִי, אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה, נֶגֶד כָּל־יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ׃ ס | |
| וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־נָתָן, חָטָאתִי לַיהוָה; ס וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־דָּוִד, גַּם־יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת׃ | |
| אֶפֶס, כִּי־נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת־אֹיְבֵי יְהוָה, בַּדָּבָר הַזֶּה; גַּם, הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת׃ | |
| וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל־בֵּיתוֹ; וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת־הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת־אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ׃ | |
| וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר; וַיָּצָם דָּוִד צוֹם, וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה׃ | |
| וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו, לַהֲקִימוֹ מִן־הָאָרֶץ; וְלֹא אָבָה, וְלֹא־בָרָא אִתָּם לָחֶם׃ | |
| וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיָּלֶד; וַיִּרְאוּ עַבְדֵי דָוִד לְהַגִּיד לוֹ כִּי־מֵת הַיֶּלֶד, כִּי אָמְרוּ הִנֵּה בִהְיוֹת הַיֶּלֶד חַי, דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְלֹא־שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ, וְאֵיךְ נֹאמַר אֵלָיו מֵת הַיֶּלֶד וְעָשָׂה רָעָה׃ | |
| וַיַּרְא דָּוִד, כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים, וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד; וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־עֲבָדָיו הֲמֵת הַיֶּלֶד וַיֹּאמְרוּ מֵת׃ | |
| וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ, וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתוֹ (שִׂמְלֹתָיו), וַיָּבֹא בֵית־יְהוָה וַיִּשְׁתָּחוּ; וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתוֹ, וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל׃ | |
| וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו, מָה־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה; בַּעֲבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ, וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד, קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם׃ | |
| וַיֹּאמֶר בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי, צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה; כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ, יְחָנַּנִי (וְחַנַּנִי) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד׃ | |
| וְעַתָּה מֵת, לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם, הַאוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עוֹד; אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו, וְהוּא לֹא־יָשׁוּב אֵלָי׃ | |
| וַיְנַחֵם דָּוִד, אֵת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ; וַתֵּלֶד בֵּן, וַיִּקְרָא (וַתִּקְרָא) אֶת־שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַיהוָה אֲהֵבוֹ׃ | |
| וַיִּשְׁלַח, בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ; בַּעֲבוּר יְהוָה׃ פ | |
| וַיִּלָּחֶם יוֹאָב, בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן; וַיִּלְכֹּד אֶת־עִיר הַמְּלוּכָה׃ | |
| וַיִּשְׁלַח יוֹאָב מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד; וַיֹּאמֶר נִלְחַמְתִּי בְרַבָּה, גַּם־לָכַדְתִּי אֶת־עִיר הַמָּיִם׃ | |
| וְעַתָּה, אֱסֹף אֶת־יֶתֶר הָעָם, וַחֲנֵה עַל־הָעִיר וְלָכְדָהּ; פֶּן־אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת־הָעִיר, וְנִקְרָא שְׁמִי עָלֶיהָ׃ | |
| וַיֶּאֱסֹף דָּוִד אֶת־כָּל־הָעָם וַיֵּלֶךְ רַבָּתָה; וַיִּלָּחֶם בָּהּ וַיִּלְכְּדָהּ׃ | |
| וַיִּקַּח אֶת־עֲטֶרֶת־מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ וּמִשְׁקָלָהּ כִּכַּר זָהָב וְאֶבֶן יְקָרָה, וַתְּהִי עַל־רֹאשׁ דָּוִד; וּשְׁלַל הָעִיר הוֹצִיא הַרְבֵּה מְאֹד׃ | |
| וְאֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בָּהּ הוֹצִיא, וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל, וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְכֶּן (בַּמַּלְבֵּן), וְכֵן יַעֲשֶׂה, לְכֹל עָרֵי בְנֵי־עַמּוֹן; וַיָּשָׁב דָּוִד וְכָל־הָעָם יְרוּשָׁלִָם׃ פ |