| וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה; לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם׃ | |
| וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה, עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו; עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְעַל שַׂר הָאוֹפִים׃ | |
| וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַבָּחִים אֶל־בֵּית הַסֹּהַר; מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם׃ | |
| וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת־יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם; וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר׃ | |
| וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד, אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ; הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה, אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר׃ | |
| וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר; וַיַּרְא אֹתָם, וְהִנָּם זֹעֲפִים׃ | |
| וַיִּשְׁאַל אֶת־סְרִיסֵי פַרְעֹה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר; מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם׃ | |
| וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, חֲלוֹם חָלַמְנוּ, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים, סַפְּרוּ־נָא לִי׃ | |
| וַיְסַפֵּר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף; וַיֹּאמֶר לוֹ, בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה־גֶפֶן לְפָנָי׃ | |
| וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים׃ | |
| וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה׃ | |
| וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף, זֶה פִּתְרֹנוֹ; שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים, שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם׃ | |
| בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ, וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ; וְנָתַתָּ כוֹס־פַּרְעֹה בְּיָדוֹ, כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ׃ | |
| כִּי אִם־זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ־נָּא עִמָּדִי חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי מִן־הַבַּיִת הַזֶּה׃ | |
| כִּי־גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם־פֹּה לֹא־עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי־שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר׃ | |
| וַיַּרְא שַׂר־הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר; וַיֹּאמֶר אֶל־יוֹסֵף, אַף־אֲנִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה, שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל־רֹאשִׁי׃ | |
| וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן, מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה; וְהָעוֹף, אֹכֵל אֹתָם מִן־הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי׃ | |
| וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, זֶה פִּתְרֹנוֹ; שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים, שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם׃ | |
| בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְתָלָה אוֹתְךָ עַל־עֵץ; וְאָכַל הָעוֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ׃ | |
| וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת־פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל־עֲבָדָיו; וַיִּשָּׂא אֶת־רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים, וְאֶת־רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו׃ | |
| וַיָּשֶׁב אֶת־שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל־מַשְׁקֵהוּ; וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל־כַּף פַּרְעֹה׃ | |
| וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה; כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף׃ | |
| וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ׃ פ |