Главная » Библия » Еврейский Танах (на еврейском языке) » בראשית (Бытие)

בראשית (Бытие): Глава 3

Предыдущая глава Следующая глава Содержание
Глава: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
1.
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה, אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ, מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃
2.
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ; מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃
3.
וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ־הַגָּן, אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ; פֶּן־תְּמֻתוּן׃
4.
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל־הָאִשָּׁה; לֹא־מוֹת תְּמֻתוּן׃
5.
כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע׃
6.
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל׃
7.
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת׃
8.
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן׃
9.
וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל־הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה׃
10.
וַיֹּאמֶר אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא׃
11.
וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן־הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל־מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ׃
12.
וַיֹּאמֶר הָאָדָם; הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה־לִּי מִן־הָעֵץ וָאֹכֵל׃
13.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה־זֹּאת עָשִׂית; וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל׃
14.
וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים אֶל־הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל־הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל־גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ׃
15.
וְאֵיבָה אָשִׁית, בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה, וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ; הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב׃    ס   
16.
אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל־אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ׃    ס   
17.
וּלְאָדָם אָמַר, כִּי־שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ; אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ׃
18.
וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה׃
19.
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב׃
20.
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה; כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל־חָי׃
21.
וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם׃    פ
22.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת טוֹב וָרָע; וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ, וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׃
23.
וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן־עֵדֶן; לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם׃
24.
וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים׃    ס