|
וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל־יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃ |
|
קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח־לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ׃ |
|
וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ |
|
וְיִתֶּן־לְךָ אֶת־בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ; לְרִשְׁתְּךָ אֶת־אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר־נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃ |
|
וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם; אֶל־לָבָן בֶּן־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו׃ |
|
וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי־בֵרַךְ יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, לָקַחַת־לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה; בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ, וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר, לֹא־תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן׃ |
|
וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם׃ |
|
וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן; בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו׃ |
|
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל־יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת־מָחֲלַת בַּת־יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל־נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה׃ ס |
|
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ חָרָנָה׃ |
|
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׃ |
|
וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ׃ |
|
וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ׃ |
|
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל־מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ׃ |
|
וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר־תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל־הָאֲדָמָה הַזֹּאת; כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם־עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתִּי לָךְ׃ |
|
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי׃ |
|
וַיִּירָא וַיֹּאמַר, מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה; אֵין זֶה, כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם׃ |
|
וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת־הָאֶבֶן אֲשֶׁר־שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל־רֹאשָׁהּ׃ |
|
וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית־אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה׃ |
|
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר; אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן־לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ׃ |
|
וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל־בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים׃ |
|
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן־לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ׃ |