|
מִי כְּהֶחָכָם, וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר; חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא׃ |
|
אֲנִי פִּי־מֶלֶךְ שְׁמוֹר, וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים׃ |
|
אַל־תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ, אַל־תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע; כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה׃ |
|
בַּאֲשֶׁר דְּבַר־מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן; וּמִי יֹאמַר־לוֹ מַה־תַּעֲשֶׂה׃ |
|
שׁוֹמֵר מִצְוָה, לֹא יֵדַע דָּבָר רָע; וְעֵת וּמִשְׁפָּט, יֵדַע לֵב חָכָם׃ |
|
כִּי לְכָל־חֵפֶץ, יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט; כִּי־רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו׃ |
|
כִּי־אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה־שֶּׁיִּהְיֶה; כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה, מִי יַגִּיד לוֹ׃ |
|
אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת־הָרוּחַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת, וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה; וְלֹא־יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת־בְּעָלָיו׃ |
|
אֶת־כָּל־זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת־לִבִּי, לְכָל־מַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; עֵת, אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ׃ |
|
וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן־עָשׂוּ; גַּם־זֶה הָבֶל׃ |
|
אֲשֶׁר אֵין־נַעֲשָׂה פִתְגָם, מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה; עַל־כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי־הָאָדָם בָּהֶם לַעֲשׂוֹת רָע׃ |
|
אֲשֶׁר חֹטֶא, עֹשֶׂה רָע מְאַת וּמַאֲרִיךְ לוֹ; כִּי גַּם־יוֹדֵעַ אָנִי, אֲשֶׁר יִהְיֶה־טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו׃ |
|
וְטוֹב לֹא־יִהְיֶה לָרָשָׁע, וְלֹא־יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל; אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים׃ |
|
יֶשׁ־הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים, אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים; אָמַרְתִּי שֶׁגַּם־זֶה הָבֶל׃ |
|
וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת־הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין־טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם־לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ; וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר־נָתַן־לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ |
|
כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת־לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה, וְלִרְאוֹת אֶת־הָעִנְיָן, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל־הָאָרֶץ; כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה׃ |
|
וְרָאִיתִי אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם, לִמְצוֹא אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת־הַשֶּׁמֶשׁ, בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא; וְגַם אִם־יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת, לֹא יוּכַל לִמְצֹא׃ |