וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי, וַיֹּאמַר׃ | |
הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ; עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו׃ | |
הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו; וְעַל־מִי, לֹא־יָקוּם אוֹרֵהוּ׃ | |
וּמַה־יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵל; וּמַה־יִּזְכֶּה, יְלוּד אִשָּׁה׃ | |
הֵן עַד־יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל; וְכוֹכָבִים, לֹא־זַכּוּ בְעֵינָיו׃ | |
אַף כִּי־אֱנוֹשׁ רִמָּה; וּבֶן־אָדָם, תּוֹלֵעָה׃ פ |