Дорогие друзья! Мы нуждаемся в пожертвованиях на издание нашей книги по Новозаветной Текстологии.
Детали здесь
Детали здесь
Главная » Библия » Еврейский Танах (на еврейском языке) » שמואל א (Первая книга Царств)
| וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל־שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר; הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן׃ | |
| וַיָּקָם שָׁאוּל, וַיֵּרֶד אֶל־מִדְבַּר־זִיף, וְאִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת־אֲלָפִים אִישׁ בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל; לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִד בְּמִדְבַּר־זִיף׃ | |
| וַיִּחַן שָׁאוּל בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הַיְשִׁימֹן עַל־הַדָּרֶךְ; וְדָוִד יֹשֵׁב בַּמִּדְבָּר, וַיַּרְא כִּי בָא שָׁאוּל אַחֲרָיו הַמִּדְבָּרָה׃ | |
| וַיִּשְׁלַח דָּוִד מְרַגְּלִים; וַיֵּדַע כִּי־בָא שָׁאוּל אֶל־נָכוֹן׃ | |
| וַיָּקָם דָּוִד, וַיָּבֹא אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חָנָה־שָׁם שָׁאוּל, וַיַּרְא דָּוִד, אֶת־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַב־שָׁם שָׁאוּל, וְאַבְנֵר בֶּן־נֵר שַׂר־צְבָאוֹ; וְשָׁאוּל שֹׁכֵב בַּמַּעְגָּל, וְהָעָם חֹנִים סְבִיבֹתוֹ (סְבִיבֹתָיו)׃ | |
| וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל־אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי, וְאֶל־אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר, מִי־יֵרֵד אִתִּי אֶל־שָׁאוּל אֶל־הַמַּחֲנֶה; וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי, אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ׃ | |
| וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל־הָעָם לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל, שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה־בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתוֹ (מְרַאֲשֹׁתָיו); וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתוֹ (סְבִיבֹתָיו)׃ ס | |
| וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֶל־דָּוִד, סִגַּר אֱלֹהִים הַיּוֹם אֶת־אוֹיִבְךָ בְּיָדֶךָ; וְעַתָּה אַכֶּנּוּ נָא בַּחֲנִית וּבָאָרֶץ פַּעַם אַחַת, וְלֹא אֶשְׁנֶה לוֹ׃ | |
| וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אֲבִישַׁי אַל־תַּשְׁחִיתֵהוּ; כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּמְשִׁיחַ יְהוָה וְנִקָּה׃ פ | |
| וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי־יְהוָה, כִּי אִם־יְהוָה יִגָּפֶנּוּ; אוֹ־יוֹמוֹ יָבוֹא וָמֵת, אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה׃ | |
| חָלִילָה לִּי מֵיהוָה, מִשְּׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה; וְעַתָּה קַח־נָא אֶת־הַחֲנִית אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתוֹ (מְרַאֲשֹׁתָיו) וְאֶת־צַפַּחַת הַמַּיִם וְנֵלֲכָה לָּנוּ׃ | |
| וַיִּקַּח דָּוִד אֶת־הַחֲנִית וְאֶת־צַפַּחַת הַמַּיִם מֵרַאֲשֹׁתֵי שָׁאוּל, וַיֵּלְכוּ לָהֶם; וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ, כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים, כִּי תַּרְדֵּמַת יְהוָה, נָפְלָה עֲלֵיהֶם׃ | |
| וַיַּעֲבֹר דָּוִד הָעֵבֶר, וַיַּעֲמֹד עַל־רֹאשׁ־הָהָר מֵרָחֹק; רַב הַמָּקוֹם בֵּינֵיהֶם׃ | |
| וַיִּקְרָא דָוִד אֶל־הָעָם, וְאֶל־אַבְנֵר בֶּן־נֵר לֵאמֹר, הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר; וַיַּעַן אַבְנֵר וַיֹּאמֶר, מִי אַתָּה קָרָאתָ אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ פ | |
| וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אַבְנֵר הֲלוֹא־אִישׁ אַתָּה, וּמִי כָמוֹךָ בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ, אֶל־אֲדֹנֶיךָ הַמֶּלֶךְ; כִּי־בָא אַחַד הָעָם, לְהַשְׁחִית אֶת־הַמֶּלֶךְ אֲדֹנֶיךָ׃ | |
| לֹא־טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, חַי־יְהוָה, כִּי בְנֵי־מָוֶת אַתֶּם, אֲשֶׁר לֹא־שְׁמַרְתֶּם עַל־אֲדֹנֵיכֶם עַל־מְשִׁיחַ יְהוָה; וְעַתָּה רְאֵה, אֵי־חֲנִית הַמֶּלֶךְ וְאֶת־צַפַּחַת הַמַּיִם אֲשֶׁר מְרַאֲשֹׁתוֹ (מְרַאֲשֹׁתָיו)׃ | |
| וַיַּכֵּר שָׁאוּל אֶת־קוֹל דָּוִד, וַיֹּאמֶר הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָוִד; וַיֹּאמֶר דָּוִד, קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ׃ | |
| וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה אֲדֹנִי רֹדֵף אַחֲרֵי עַבְדּוֹ; כִּי מֶה עָשִׂיתִי, וּמַה־בְּיָדִי רָעָה׃ | |
| וְעַתָּה, יִשְׁמַע־נָא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵת דִּבְרֵי עַבְדּוֹ; אִם־יְהוָה הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי הָאָדָם, אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי יְהוָה, כִּי־גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהוָה לֵאמֹר, לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃ | |
| וְעַתָּה, אַל־יִפֹּל דָּמִי אַרְצָה, מִנֶּגֶד פְּנֵי יְהוָה; כִּי־יָצָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לְבַקֵּשׁ אֶת־פַּרְעֹשׁ אֶחָד, כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים׃ | |
| וַיֹּאמֶר שָׁאוּל חָטָאתִי שׁוּב בְּנִי־דָוִד, כִּי לֹא־אָרַע לְךָ עוֹד, תַּחַת אֲשֶׁר יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ הַיּוֹם הַזֶּה; הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד׃ | |
| וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הַחֲנִית (חֲנִית) הַמֶּלֶךְ; וְיַעֲבֹר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְיִקָּחֶהָ׃ | |
| וַיהוָה יָשִׁיב לָאִישׁ, אֶת־צִדְקָתוֹ וְאֶת־אֱמֻנָתוֹ; אֲשֶׁר נְתָנְךָ יְהוָה הַיּוֹם בְּיָד, וְלֹא אָבִיתִי, לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ יְהוָה׃ | |
| וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר גָּדְלָה נַפְשְׁךָ הַיּוֹם הַזֶּה בְּעֵינָי; כֵּן תִּגְדַּל נַפְשִׁי בְּעֵינֵי יְהוָה, וְיַצִּלֵנִי מִכָּל־צָרָה׃ פ | |
| וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל־דָּוִד, בָּרוּךְ אַתָּה בְּנִי דָוִד, גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה, וְגַם יָכֹל תּוּכָל; וַיֵּלֶךְ דָּוִד לְדַרְכּוֹ, וְשָׁאוּל שָׁב לִמְקוֹמוֹ׃ פ |