זכריה (Захария): Глава 1

Предыдущая глава Следующая глава Содержание
Глава: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14
1.
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ; הָיָה דְבַר־יְהוָה, אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָה, בֶּן־עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
2.
קָצַף יְהוָה עַל־אֲבוֹתֵיכֶם קָצֶף׃
3.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוּבוּ אֵלַי, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת׃
4.
אַל־תִּהְיוּ כַאֲבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר קָרְאוּ־אֲלֵיהֶם הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וּמַעֲלִילֵיכֶם (וּמַעַלְלֵיכֶם) הָרָעִים; וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא־הִקְשִׁיבוּ אֵלַי נְאֻם־יְהוָה׃
5.
אֲבוֹתֵיכֶם אַיֵּה־הֵם; וְהַנְּבִאִים, הַלְעוֹלָם יִחְיוּ׃
6.
אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים, הֲלוֹא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם; וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ, כַּאֲשֶׁר זָמַם יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲשׂוֹת לָנוּ, כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ, כֵּן עָשָׂה אִתָּנוּ׃    ס   
7.
בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ; הָיָה דְבַר־יְהוָה, אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר׃
8.
רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם, וְהוּא עֹמֵד, בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה; וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים, שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים׃
9.
וָאֹמַר מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי; וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, אֲנִי אַרְאֶךָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה׃
10.
וַיַּעַן, הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין־הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר; אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה, לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ׃
11.
וַיַּעֲנוּ אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה, הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים, וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ; וְהִנֵּה כָל־הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת׃
12.
וַיַּעַן מַלְאַךְ־יְהוָה וַיֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, עַד־מָתַי, אַתָּה לֹא־תְרַחֵם אֶת־יְרוּשָׁלִַם, וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה; אֲשֶׁר זָעַמְתָּה, זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה׃
13.
וַיַּעַן יְהוָה, אֶת־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים; דְּבָרִים נִחֻמִים׃
14.
וַיֹּאמֶר אֵלַי, הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה׃
15.
וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף, עַל־הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים; אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט, וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה׃
16.
לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה, שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים, בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וְקָוָה (וְקָו) יִנָּטֶה עַל־יְרוּשָׁלִָם׃
17.
עוֹד קְרָא לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, עוֹד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטּוֹב; וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת־צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם׃    ס